היי, אני אפרת כהן
 והריצה הצילה את החיים שלי.

אני חושפת בפנייך כאן את הסיפור האישי שלי, אני רוצה לספר לך למה אני חיה ונושמת ריצה ולמה בחרתי במקצוע הזה כמקצוע לחיים – ואיך בעצם הריצה הצילה את חיי.

תמיד הייתי ילדה שהתעסקה בספורט, וגם הייתי ילדה שהראש שלה רץ לכל המקומות,
אם הייתי נולדת כמה שנים מאוחר יותר כבר היו יודעים לאבחן שזו הפרעת קשב וריכוז, אבל אני? אובחנתי רק בכיתה י״א. את קולטת?
אחת עשרה שנים אני לא מבינה למה אני נתקעת ולא מצליחה, ורק אחרי כל כך הרבה זמן ותסכול, וויתורים כבדים, והמון המון כאב – סוף סוף היה לזה שם, הפרעת קשב, אבל זו הייתה רק ההתחלה.

ספורט תמיד היה כמו אוויר לנשימה בשבילי, איך עם הפרעת קשב וריכוז אני הולכת לעשות תואר ראשון בחינוך גופני? בהצלחה לי מה שנקרא
כדי לעשות את זה התחלתי לקחת ריטלין. יודעת איך הרגשתי? זומבי! זו-מ-בי! לא קלטתי אפילו שככה אני מרגישה ובמקרה ובלי קשר ולמזלי הענק, התחלתי להתאמן בקבוצת ריצה. פתאום מ״רק״ לרוץ, נחשפתי לעולם של ריצות ארוכות ומרתונים ובום – נשאבתי!

התחלתי לשים לב למשהו ממש, ממש מוזר – גיליתי שאם אני רצה לפני יום לימודים אני לא צריכה ריטלין! אני פתאום מצליחה להתרכז ביום לימודים ארוך, קולטת? תאום לא צריכה לדחוף כדור שגורם לי להרגיש כל כך מנותקת, לא צריכה את זה. כל מה שאני צריכה זה רק לרוץ!

ריצה הפכה להיות התרופה שלי להפרעות קשב

עכשיו תראי, אני לא מתיימרת להיות רופאה, כן? רק אומרת שאם לי זה עבד, אם לי הריצה הייתה הפיתרון לחיים חדשים, אז אולי יש עוד נשים ואנשים שזה יכול לעזור להם.

את המרתון הראשון שלי אני בחיים לא אשכח, הייתי בת 22, בברלין, רצה פאקינג מרתון!
עזבי שסיימתי אותו מעולפת, אבל סיימתי. וכשזה קרה, הבנתי משהו על החיים שלי,
הבנתי שריצה זה עניין פיסי, בטח פיסי, אבל הוא מנטלי לא פחות מזה. גם הגוף, גם הנפש, גם המוח, הכול מתחדד, ובמיוחד מתחדדת ההבנה שאם עשיתי את זה – אני יכולה לעשות הכול!

בארבעת החודשים שלפני המרתון עברתי התמודדויות מפגרות עם החיים, עליות וירידות, פציעות, קשיים,
והיכולת לקום כל פעם מחדש לאימוני מרתון, לרצות בזה ממש – הפכו אותי לאדם הרבה יותר מאושר כי בסוף כדי לרוץ צריך התמדה וסבלנות, דברים שלא היו לפני (זוכרת את ההפרעת קשב?)
כל החיים רציתי לרוץ מהר, לעשות ספרינטים, כל החיים רציתי הכול כאן ועכשיו ומהר, ופתאום את נכנסת לעולם שאומר לך: שנייה, רגע, יש תהליך והוא לוקח זמן וצריך לתת לו את הזמן ולשמור את הכוח, להיות ממוקדת במטרה שלי ולהצליח בכוח המחשבה שלי להתמודד ולהתגבר.

כל מה שאת לומדת בריצה, את לוקחת איתך לחיים

במקביל התחלתי לאמן וגיליתי את האהבה לאמן, לאמן נשים ולגלות להן את היכולות של עצמן.
נשים שהתאמנו אצלי גילו בדיוק כמוני, שמה שהן למדו על עצמן תוך כדי שלמדו לרוץ, אלו אותן יכולות שלקחו גם לחיים שלהן: חלק מהן עשו שינוי בקריירה, חלק עשו שינויים בזוגיות, וכולן עשו שינוי משמעותי באורח החיים שלהם!

באמת של החיים, היום אחרי מאות מתאמנות, מכל הסוגים והסגנונות, מכל מיני מקומות בעולם,
אני יכולה להגיד לך בפה מלא ובביטחון – כל אחת יכולה לרוץ!
לא משנה מה את אומרת לעצמך עכשיו כשאת קוראת את הטקסט הזה, גם אם את מסרבת להאמין שתצליחי לרוץ יותר משתיים עשרה שניות או בכלל, אני אומרת לך, ואני מקווה מאוד שהגעת עד לכאן ואת קוראת את זה: כל מי שפונה אלי בטוחה שהמקרה שלה הכי מורכב, שהיא כזו שלא תצליח,
אני מכירה את השיחה הפנימית הזו ואני אומרת לך, בביטחון מלא: גם את יכולה לרוץ.
כבר בשבוע הראשון של התוכנית שלי תוכלי לרוץ ברצף, לא משנה איך התחלת והכי משנה שתעשי את זה בלי לפרק את הגוף שלך. אני אעזור לך לבנות את הגוף ואת היכולת שלך לרוץ באופן שיישאר לכל החיים.

זו לא חכמה שתהיי תלויה בי ובתוכנית שלי, החכמה האמיתית – וככה בניתי את התוכנית – היא לתת לך ידע, כלים והנחיות מפורטות כדי שתוכלי להכניס את הריצה כחלק בלתי נפרד מהחיים שלך.

אני אהיה איתך כאן בדרך,
יד ביד,
עד שתצליחי להתאהב בריצה כמו שאת רוצה.