מזג האוויר מאוד משפיע על יכולות הריצה שלנו, אימון במזג אוויר חם ולח מאוד מאט אותנו,
והדופק במאמץ יעלה הרבה יותר מהר.
כשאנחנו רצות בלחות גבוהה, בעיקר בקיץ הישראלי, דמיינו שאנחנו כאילו בגובה של 6,000 מטר –
יש פחות חמצן שנכנס לגוף ולריאות ובעצם הרבה יותר קשה לנו כי אנחנו צריכות את החמצן הזה כדי לנוע.
בנוסף, הגוף עובד הרבה יותר קשה כדי לקרר את עצמו כי נורא חם.
ברגע שהגוף עובד יותר קשה, כל המערכות עובדות מה שאומר שאין מספיק אנרגיה ואנחנו מתעייפות יותר מהר.
קודם כל תשנו את שעות הריצה – מאוד מוקדם או מאוד מאוחר
ריצות שהיינו רגילות לרוץ במסלול קבוע בקצב מסוים,
בנפח מסוים של ריצה – פתאום הרבה יותר קשות וזה סופר לגיטימי וממש בסדר.
צריך להבין שהגוף עדיין מתאמץ בדיוק באותו האופן,
הוא פשוט מושפע מהלחות וקשה לנו לנשום אז מותר ומומלץ להאט וכמובן להשתדל לצאת לאימון בשעות פחות חמות.
תורידי לחץ, מותר ללכת יותר ולרוץ פחות
זה ממש לא משנה כמה את בכושר.
גם אני, בתור רצה מתקדמת, מתקשה לרוץ בקיץ ובדרך כלל יהיה לי הרבה יותר קשה לרוץ רצוף את מה שאני רגילה. אז מה עושות ?
שוברות באמצע לקילומטר הליכה, ותוך כדי אני גם עוזרת לגוף להתקרר.
מה זה אומר ? לעצור בברזיות , להשפריץ מים על הפנים, על העורף – זה מאוד מאוד עוזר,
לעצור ולשתות הרבה בין לבין הקילומטרים, ופשוט טיפה לשחרר בראש בשיא הקיץ את הקצב,
את הלחץ, את העצימות.
עדיין, אימונים כאלה הם שווי ערך לאימונים מלאים במזג אוויר רגיל.
זה ממש לא אומר שהצלחתן פחות. 