אל תדאגי מאיך שאת נראית או מה יגידו עליך. תאמצי ותקבלי באהבה: את הזיעה, הנשימות הכבדות וזכרי שכל אחת הייתה פעם בתחילת דרכה בעולם הריצה.
אף אחד לא באמת יודע אם את בקילומטר ה-1 או ה-12 וזה לא באמת משנה.
הדבר העיקרי והכי מדהים הוא שיצאת, בחרת לזוז ואת תשתפרי עם כל צעד שתעשי.
ברגעים הקשים בזמן הריצה אם נקשיב לו זה עלול להכשיל אותנו ולכן יש כל מיני שיטות לנצח אותו.
אחת מהן זה להתמקד בדברים חיצונים, בנשימות, בצעדי ריצה, באנשים שתעקפו, בנוף, במוזיקה.
שיטה שניה היא לנקות את המוח והכל ורק לחשוב על המנטרה שהכנתן מראש. ואל תזלזלו בזה זה חשוב למצוא מנטרה שאתן אוהבות ומתחברות אליה. מאד.
שווה לשבת קצת על זה ולהתרשם ולבדוק.
ברגע שתגיעו לאחת אתן תדעו את זה.
מה עדיף?
לספור כמה עוד נשאר לך או כמה כבר הספקת?
מחקרים בעולם הספורט מראים שבמהלך ספירה קדימה: 3,2,1
פחות מוצלחת מספירה אחורה: 10,9,8
הפוקוס על המספרים העולים זה כמו להגיד לגוף שלך כמה הוא עובד קשה שוב ושוב, ספירה כזו רק מזכירה לגוף כמה קשה הוא עובד, מה שהופך את היכולת להתמיד בתרגיל או האימון קשה יותר.
אז החליפי וספרי אחורה כדי שהמשחק המנטאלי שלך יעזור לגוף שלך להגיע לתפקוד שיא.
חשוב לי שתיגשי לתוכנית הזו דבר ראשון ממקום של אהבה,
ריצה זה לא עונש,
זה לא משהו שאת דוחה לסוף היום כי ״צריך״ את בחרת להתחיל,
אז תהני מזה כי הרבה מהצלחת התוכנית מתחילה בראש.
הגוף שלנו נולד לנוע ולזוז, נולדנו לרוץ והגוף בנוי לזה ככה שגם את יכולה לרוץ – זה נכון שכל אחת מאתנו שונה פיזיולוגית, אנטומית במבנה הגוף שלה
התוכנית אמורה להתאים גם לך, לא משנה מה היא נקודת ההתחלה שלך.
את מתחילה תוכנית לארבעה חודשים
יש רק שני דברים שאת צריכה לדעת
חשוב שתתמידי
חשוב שתהיי סבלנות
בסוף הגוף שלנו הוא כמו פלסטלינה, מה שנחליט לעשות איתו הוא יעשה
אבל כמו כל דבר בחיים לוקח זמן וקשה להשגה,
זה לא קו ישיר אלא קו של שינוי
ריצה בתחילת הדרך היא ספורט קשה ואני מכירה את המחשבה הראשונית שפשוט בא לוותר או בכלל לא להתחיל. אבל אני כאן כדי לשנות את כל מה שחשבת על ריצה ולתת לך כלים.
הנה מספר דרכים שיעזור לך להתגבר על הקושי הזה ולהצליח להתמסר לריצה באופן שישנה את חייך:
לאט לאט. זאת לא המלצה.
ריצה לא תמיד צריכה להיות סביב המהירות בה את רצה. במיוחד אם את חדשה בעולם הריצה.
רוצי לאט, וכך תבני את היכולות האירובית שלך ( אם את יכולה לדבר בזמן הריצה זה סימן מעולה)
הביני שלא כל אימון צריך להסתיים שאת גמורה ועייפה. נסי לסיים אימונים דווקא שאת חזקה ובתחושה שיכולת עוד.
בנוסף אם את נאבקת בנשימה וקשה לך מאד, רדי להליכה למספר דקות וסדרי את הנשימה.
אין כל פסול בלשלב הליכה באימון הריצה שלך.
ריצה לאורך זמן נבנית בהדרגה.
בדקי את מנח גופך.
כאשר קשה לנו בזמן הריצה אנחנו עלולות להוריד את הראש כלפי מטה וזו תנועה שמפריעה לכניסת האויר בזמן הנשימה.
לכן הקפידי לרוץ עם ראש מורם : מבט קדימה והשתמשי גם בפה וגם באף כדי להכניס כמה שיותר אויר בזמן הנשימה. הגוף יודע לסדר את הנשימה באופן נכון בזמן מאמץ.
שימי לך מטרה קטנה.
שימי מטרה הגיונית לפני שאת יוצאת לאימון וזה ידחוף אותך קדימה בזמן הריצה.
מטרה יכולה להיות מרחק חדש שאת רוצה להגיע אליו, או לשפר זמנים אבל מטרה יכולה גם להיות דברים נוספים שהם באמת כייפים וקל יותר להתחבר אליהם. למשל, בגד חדש שאת מפנקת את עצמך בו בסיום האימון, ו בסיום שבוע או חודש של התמדה, מפגש עם חבר/ה בסיום הריצה לדרינק או קפה וזה היעד שלך בעצם.
אופציה נוספת היא לספר לעולם על מטרותייך. אני יודעת שזה נשמע קצת מלחיץ, אבל כאשר את מספרת לחברות, משפחה או כל אדם קרוב על המטרה שלך, את תראי שלא תרצי לאכזב וזה יעזור להשיג אותה.
נצחי את הראש שלך.
לפעמים בריצה הקושי הוא בכלל בראש ולא ביכולות של הגוף. ולכן עליך להיות מוכנה עם כלים מנטליים שיעזרו לך להתמודד:
תקבעי עם חבר/ה לרוץ.
כל אדם שקבעת איתו מראש (גם מאמנת אבל גם מי שתבחרי), מגביר את המחויבות שלך לדבר.
רוב הסיכויים שלא תבריזי למישהו אחר ותהיי יותר מחויבת להגיע בזמן ובשעה ותעריכי את המאמץ מהצד השני
. 
רצה כבר חצי שנה (מחזור 1 של לומדת לרוץ)
לעיתים הקול שבראש הוא שמונע ממני להתקדם ולהשתפר
הדבר המאתגר ביותר עבורי בעולם הריצה הוא לנסות לנצח את הראש!
תמיד היה לי חלום לרוץ.
סיפרתי לעצמי סיפור שאני לא יכולה.
הגורם העיקרי שהניע אותי לצאת החוצה ולהתנסות הייתה הידיעה שיש לי ליווי ותכנית שהיוותה לי כבית ועשתה לי הרבה ״שכל״ בנוגע ללמה כמה איך איפה ומתי.
הדבר המאתגר ביותר עבורי בעולם הריצה הוא לנסות לנצח את הראש!
הקול הפנימי הזה שלפעמים אומר לך
״די אני גמורה לא מסוגלת לרוץ עוד חצי דקה״.
בפעם הראשונה שהצלחתי לגבור עליו היה באימון מספר 13 במסגרת לומדת לרוץ. שם הבנתי מה זה הכוח המנטלי וכמה הכל בראש,
לעיתים הקול שבראש הוא שמונע ממני להתקדם ולהשתפר.
חייבת לומר שגם אפרת בעצמה עם סרטוני הסבר בתחילת כל אימון העניקה לי בוסטים של מוטיבציה.
גילית שאני יכולה. וגם שכולם יכולים.
גיליתי איך אני מעניקה לעצמי תחושת גאווה עצמית.
והאמת? אין כמו לעוף על עצמך.
מול הים של קרולינה
ריצה הפכה אותי לבת אדם מאושרת יותר ואני מעוניינת לשתף אתכן איך ריצה יכולה גם אתכן לנשים מאושרות יותר –
הניוזלטר החודשי של #לומדתלרוץ
כל התוכן, ההשראה והמוטיבציה
של עולם הריצה עטופים באהבה,
ממני אליכם
מלאו את פרטי המייל
לקבלת המגזין ראשונים בכל חודש